קניות, תוויות ומה שביניהן

 "אחרי החגים" כבר כאן ואנחנו בדרך לסופר כדי למלא את המזווה שהתרוקן
בדרך כלל יש לרובנו סל מצרכים קבוע שאותו אנו שמים בעגלה בצורה אוטומטית.
האם יהיה זה נכון לומר שמוצרים חדשים שתוסיפו לעגלת הקניות יהיו כאלה שחשבתם שהם בריאים יותר כי על האריזה הופיעה הכותרת "ללא גלוטן", ללא סוכר, מכיל 0% שומן, לייט  וכו' וזה מה שלכד את עיניכם?
או שראיתם פרסומת ששיווקה את המוצר כבריא והחלטתם לנסות?
האם עצרתם פעם להסתכל מה אתם באמת קונים הביתה לכם ולילדיכם?

במאמר הבא אלמד אתכם לקרוא את התוויות שעל אריזות המזון ולהבין מה אתם באמת קונים ואוכלים והאם ההבטחה שעל האריזה או בפרסומת אכן מספקת את הסחורה.

על האריזה יש שני מקורות מידע.
מקור ראשון זה שורה של רכיבים שהמוצר מכיל.
מקור שני זה טבלה של ערכים קלוריים, שומן, חלבון ,פחמימות ועוד לפי 100 גרם מוצר או X יחידות.

רשימת רכיבים:
בשנת 1993 ישראל עדכנה את תקנות בריאות הציבור בתחום המזון וחייבה את היצרנים לכלול ברשימת הרכיבים את המידע  הרלוונטי והמדויק לסוג המזון הספציפי.
לרשימת הרכיבים יש משמעות גדולה עבורנו הצרכנים. למה?
הרשימה נותנת לנו מידע מדויק על המזון שאותו אנו רוכשים.
למשל חברה המקושרת אצל צרכנים רבים כמותג בריא יצאה לאחרונה עם חטיף חלבון כי כמו שבטח שמתם לב חלבון נמצא במוקד השיח העכשווי.
להלן תיאור המוצר עי" החברה:
חטיף בוטנים, חלבון סויה ושקדים עם ציפוי בטעם קרמל מלוח
כשהרעב מתגבר אתם מוזמנים ליהנות מחטיף בוטנים עם ציפוי בטעם קרמל מלוח
40 גרם של רכיבים משובחים שנבחרו בקפידה, כגון בוטנים ושבבי שקדים בציפוי בטעם קרמל מלוח.
החטיף ללא גלוטן, מעניק לכם את מנת החלבון החיונית עבור פעילות גופכם ומושלם לקחת בדרך לחוויה הבאה שלכם!

וואו נשמע טוב!  עכשיו בואו נצלול לרשימת הרכיבים:
רכיבים:
בוטנים קלויים (38%), שמן חמניות, סיבים תזונתיים (אינולין מעולש) (11.9%), חלבון סויה (10.2%), שקדים (9%), סירופ גלוקוזה, שומן צמחי, סוכר, מוצקי מי גבינה, פרוקטוז, מלטודקסטרין, עמילן טפיוקה, חומר הלחה (גליצרול), מלח, שמן חמניות, אבקת קרמל (0.8%) (סוכר, אבקת חלב רזה), אבקת חלב רזה, מתחלבים (לציטין סויה וחמניות), חומרי טעם וריח. המוצר מכיל 14% ציפוי בטעם קרמל מלוח

מה אנו למדים מרשימה זו?
ראשית, סדר הרכיבים הרשומים חשוב.
הרכיב הראשון ברשימה הוא זה שכמותו היא הגדולה ביותר במוצר והרכיב האחרון ברשימה הוא זה שכמותו היא הקטנה ביותר.
רכיב שכמותו במוצר נמוכה מ-5% אינו חייב להיות רשום ברשימת הרכיבים.
עכשיו בואו נבין מה באמת יש במוצר.
רכיב ראשון ועיקרי של 38% בוטנים שזה מצוין.
רכיב מספר 2 זהה בכמותו לבוטנים, שמן חמניות (פחות רצוי ומומלץ, מוזמנים להיזכר במאמר שלי על סוגי השמנים השונים)
רכיב מספר 3 הוא סיבים תזונתיים. פעמים רבות כתבתי בשבחם של הסיבים התזונתיים, על חשיבותם והשפעתם על בריאותנו ומצב רוחנו אבל לצערי אינולין מעולש איננו הסיב המדובר. סיבים תזונתיים איכותיים יש בפירות, ירקות, קטניות, זרעים כמו גרעיני דלעת, חמנייה ועוד. אינולין מעולש הוא אכן סיב תזונתי בעל יתרונות אבל אינו תורם לתחושת השובע ארוכת הטווח שאנו מחפשים.
רכיב מספר 4 זה סויה, מצוין. זה ספק החלבון שלנו.
רכיב מספר 5 זה שקדים שאנו אוהבים ורוצים לצרוך.
ואז הרשימה מתדרדרת…… סירופ גלוקוזה (=שזה סוכר), עוד קצת שומן כי לא הספיק ה 38% בהתחלה, שוב סוכר, מוצקי מי גבינה (=חלבון. סבבה),
פרוקטוז (=סוכר) מלטודקסטרין (=הפתעה עוד סוכר), עמילן טפיוקה (=עמילן הגוף שלנו מתרגם לסוכר)…אני חושבת שהבנתם את התמונה ואין צורך להמשיך.

תראו מה אפשר ללמוד רק מלקרוא את שורת הרכיבים.  אתם רוצים לאכול את המוצר הזה עכשיו? רוצים לתת אותו לילדים שלכם?

המלצה מספר 1- תקראו את רשימת הרכיבים במוצרי המזון שלכם. כולל מוצרי מזון שאתם רגילים לרכוש כמו קטשופ או יוגורט.  מי יודע מה תגלו 😊
המלצה מספר 2 – כמו שראיתם בדוגמה, לסוכר שמות רבים כדי לבלבל אותנו. אם אתם לא בטוחים תמיד אפשר לבדוק בד"ר גוגל. בסוף המאמר אצרף רשימת שמות של סוכר "בתחפושת".
אתם לא רוצים לרכוש מוצר מזון שסוכר מופיע בין ארבעת הרכיבים הראשונים ברשימה אלא אם כן אתם רוכשים ממתק ואז ברור שסוכר יוביל בראש.
המלצה מספר 3- שחררו מסל הקניות שלכם מוצרים שרשימת הרכיבים ארוכה ואת רוב המילים שם אתם לא מבינים או מכירים.

מקור מידע נוסף שיש על האריזה זה טבלת הערכים.
בדרך כלל רוב האנשים מסתכלים על כמות הקלוריות בלבד וחבל
מטבלה זאת אתם יכולים להבין אם המוצר עשיר במלח -נתרן (שמשמש גם כמשפר טעם וגם כחומר משמר) ואתם ממש לא רוצים את זה.
או אם יש בו שומן טרנס וזה קו אדום מבחינתכם-לא נכנס לגופכם.
ומה כמות הפחמימות שיש בו מול כמות הסיבים התזונתיים.
היום יצרנים רבים מתרגמים את הפחמימה לכפיות סוכר. למשל על חלק מהיוגורטים תראו שרשום 1.75 כפיות סוכר.
על חטיף החלבון שראינו את רשימת הרכיבים שלו רשום: 1.25 כפיות סוכר לחטיף.
בואו נבין היטב משהו חשוב
יש הבדל עצום בין 1.75 כפיות סוכר ביוגורט, שזה סוכר טבעי המגיע כחלק מחלב הפרה
לעומת   1.25 כפיות סוכר בחטיף החלבון שהם סוכר מוסף!
זה לא אותו סוג סוכר, לא אותה איכות סוכר והיחס אליו אחר לגמרי.
משרדי הבריאות בעולם מדברים כיום על תזונה שכוללת עד 9 כפיות סוכר מוסף ביום.
שימו לב למילה מוסף.
אז היוגורט שלי לא נכלל בספירה אבל חטיף החלבון כן ייספר, הסוכר שאוסיף לקפה בבוקר ייספר והעוגייה שתלווה את הקפה גם תיספר.
מכיוון שמוסיפים לנו סוכר בכל דבר, ברטבים לסלט, בקטשופ, בממרחים ועוד… קל  מאוד להגיע לצריכה יומית של  9 כפיות סוכר מוסף.
במאמרים קודמים כבר למדנו איך להבין כמה כפיות סוכר יש במוצר לפי כמות הפחמימה, אם היצרן לא כתב לנו.
מזכירה לכם:
ב-100 גרם מוצר יש 23.5 גרם פחמימה.
אני מחסירה את כמות הסיבים (שלא נספגים)
ב-100 גרם מוצר יש 12.9 גרם סיבים
נשאר לי 10.6 גרם פחמימה  בחטיף של 100 גרם.
אבל גודל החטיף שלנו הוא 40 גרם בלבד.
בחישוב גס יש לנו סביב ה 5 גרם פחמימה בחטיף אחד.
והיצרן מציין 1.25 כפיות סוכר בכל חטיף וזה תואם לפי חישוב של 4 גרם פחמימה=1 כפית סוכר.

נתרן-לפי משרד הבריאות ההמלצה, לאדם בריא, היא לצרוך לכל היותר 2300 מיליגרם נתרן ליום. זה שווה ערך ל 6-5 גרם מלח שזה כפית מלח.
בפועל אנו צורכים הרבה יותר כי מוסיפים לנו נתרן למאכלים, לממרחים, לגבינות ועוד.
שימו לב לכמות הנתרן ותשוו בין המותגים השונים.
אם בחטיף יש 173 מיליגרם נתרן באריזה של 40 גרם חטיף, איך תדעו אם זה הרבה? תשוו למוצר אחר.
למשל חטיף FREE  של תמרים ובוטנים מכיל בקושי 1 מיליגרם נתרן לאריזה של 25 גרם חטיף.

לסיכום:
צרכנות נבונה התורמת לאורח חיים בריא לא מתבססת על הכיתוב המפתה שעל האריזה וגם לא על ההבטחות המשווקות בפרסומות.
מומלץ תמיד לסובב את האריזה ולקרוא את הרכיבים ואת טבלת הערכים התזונתיים.

בידקו כמה נתרן יש במוצר, מה כמות הפחמימות שבו (כפיות סוכר) ואם הסוכר מוסף או טבעי.
תשוו עם מוצרים דומים אחרים על המדף ושימו לב לגודל האריזה. חטיף של 40 גרם צריך להשוות מול חטיף של 40 גרם או לעשות התאמת מידות.
זו הדרך שלכם להבין ולבחור מה אתם מכניסים לגוף שלכם ושל ילדיכם.
קניות נעימות ומושכלות 🙂
יפעת
שמות של סוכר "בתחפושת" (מציעה לכם לשמור במקום זמין)
סוכרוז
דקסטרוז
גלוקוז
פרוקטוז
לקטוז
מלטוז
מנוז
מלטודקסטרין
דקסטרין
עמילופקטין
רכז פירות (כמו רכז תפוחים)
מיץ פרי (כמו מיץ ענבים או תפוחים)
סוכר פירות
סוכר ענבים
סירופ תירס
סירופ תירס עשיר בפרוקטוז HFCS
סירופ אורז
סירופ מייפל
סירופ תמרים
סילאן
דבש
מולסה
סוכרים כוהליים שונים

הרשמה לניוזלטר

רוצים לקבל ראשונים מתכונים חדשים וכתבות בריאות מעניינות? הירשמו לניוזלטר שלי

אני מסכים/ה לרישום פרטיי במאגר מידע
Holler Box
דילוג לתוכן