מושג חדש הוטבע בשנים האחרונות: בריאותנות.

במילים פשוטות: בריאות יתר.

כן…אתם קוראים היטב. אנו חיים בחברה שסובלת מבריאות יתר.
אתם בטח תוהים מה זה בריאות יתר ולמה אני כותבת שאנחנו כחברה סובלים ממנה?
הרי ידוע לכול שהאנושות המודרנית סובלת מ "מגפת יושבנות" ומהשמנת יתר ולכל זה נלוות שלל מחלות לא נעימות ודווקא תזונה בריאה, אורח חיים בריא וכל עולם הwellness  אמורים להיות מועילים, טובים וחשובים לבריאותנו.
ואני הרי פועלת בכל דרך אפשרית כדי לקדם אורח חיים בריא, אז איך זה מסתדר עם בריאות יתר?
אשמח להאיר את עיניכם. המשיכו לקרוא.

במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 חלה התפתחות דרמטית בהרגלי הבריאות שלנו.
בשנות ה-80 פתח הרצל ביבי את בית הטבע הראשון של ניצת הדובדבן שמכר מזון אורגני. ב2003 החל לייבא קינואה לישראל הרבה לפני שהפכה למוצר מוכר ונפוץ.
צחקו על הבעלים שהוא לא מבין כלום בעסקים ושהוא יפשוט רגל מהר מאוד.
הבוגרים שבינינו יזכרו את פיליס גלזר, שהופיעה בטלוויזיה בשנות ה-80 עם המבטא האמריקאי ,החיוך וההתלהבות בעודה מנסה להכיר לישראלים את יתרונות המזון הבריא ולהדריך איך מבשלים  איתו מאכלים שונים. ספרה "חגיגה צמחונית" שיצא לאור בתחילת שנות ה-80 הוא ספר הבישול הצמחוני הראשון בישראל.
במקביל החלו להתפתח חוות בריאות שהתמקדו בניקוי רעלים, בצומות מיצים ובלמידה מהי תזונה בריאה, מהו אורח חיים בריא, כיצד לבחור מזונות בריאים ואיך להכין מהם מיני מאכלים ומנות. אנחנו מדברים על אמצע-סוף שנות ה-80, אז נראתה לנו גלזר כמו מישהי ש"נפלה" עלינו מהשמיים. המבטא הזר שלה, שמחת החיים שלה, המזון הבריאותי החדשני שהיא הביאה, היתרונות שהיא הציגה לפנינו –  כל אלו היו בגדר חידוש עבורנו.
לאט לאט עלתה כמות מוצרי המזון הבריאים על המדפים, ההיצע גדל ומוצרי מזון בריאים הפכו לזמינים לכל אחד.
הטכנולוגיה התפתחה ובהדרגה נדרש מאיתנו פחות מאמץ יום-יומי מה שהשאיר לנו יותר זמן פנוי לנוח ולאכול.

נחזור לבעלים של "ניצת הדובדבן". הוא היה הראשון בארץ שמכר קינואה.
רבים הרימו גבה ולגלגו. אבל כמו שאנחנו יודעים היטב, הקינואה נכנסה לחיינו עם מוצרים נוספים רבים והחנות שלו הפכה לרשת משגשגת.
בתי טבע נוספים צצו בכל פינה וגם ענף המסעדנות התאים את עצמו לטרנדים התזונתיים ומציע בתפריט תזונה מותאמת טרנדים וגישה.

תוך 20 שנה בלבד הפך מזון הבריאות מנישה קטנה לתעשיית ענק.
תעשייה שבשילוב גורמים נוספים הביאה לחיינו  בריאותנות יתר.

אז מה זה בריאותנות יתר ?

•       החיפוש אחר התזונה המושלמת.
•       התעסקות מייגעת ומתישה בחיפוש אחר המזון הכי בריא שיש.
•       הלקאה עצמית, שיפוטיות וכעס אם "חוטאים" במזון "לא בריא".
•       חוסר בגמישות תזונתית וחרדה מסטייה מדרך המלך.

אם תחשבו על זה לרגע תגלו שבעשור האחרון החיים שלנו הפכו להיות ממושטרים ומנוטרים מכל כיוון.
סופרים צעדים
מנטרים שעות שינה
סופרים קלוריות או פחמימות או נקודות או מזונות.
ממספרים שעות כושר
ותמיד תמיד שואפים שהשבוע הבא יהיה טוב יותר, עם יותר אימונים, פחות קלוריות ויותר שעות שינה.

אז חלקכם ירים גבה ויתהה על מה המהומה? הרי הטכנולוגיה כאן כדי לעזור לנו.
האומנם?

האם אנחנו באמת זקוקים "לאח הגדול" שיגיד לנו אם אכלנו יותר מדי, אם ישנו מספיק בלילה או אם זזנו מספיק לאורך היום?
האם איבדנו את ההקשבה הפנימית, הקשר האישי עם הגוף שלנו והגמישות המחשבתית?
איבדנו את היכולת לקבל החלטות עבור עצמנו בלי להיות  תלויים באיזה טרנד שמתוקשר היטב ברשתות החברתיות או באפליקציה חדשה שמבטיחה לכם הרים וגבעות.

איך תזהו איפה עובר הקו הדק בין בריאות ואורח חיים בריא לבריאותנות יתר?
אם אתם נצמדים לתפריט ולמאכלים מסוימים, ללא שום גמישות ובתוספת הלקאה עצמית ושיפוטיות אם קורה "שחרגתם" -יש פה בעיה.
אם אתם סופרים באדיקות קלוריות או פחמימות או צעדים בתקופה של מעל 12 חודשים -יש פה בעיה
אם אתם כבולים לסוג של תזונה מיוחדת (מטעמי משקל) כמו פרותני, קטוגני, פליאו ,ללא גלוטן דומה- יש פה בעיה.
אם אתם מתאמנים יותר משעה ביום, כל יום -יש פה בעיה.
אם אתם מתעסקים כל היום עם אבקות, תוספים, ויטמינים, מזונות על וכדומה – יש פה בעיה.

בריאות תזונתית משולבת עם בריאות נפשית.
מהות המזון ואקט האכילה היא להזין את הגוף וגם את הנפש.
אכילה היא אקט חברתי שיתופי, אנחנו נהנים לאכול ביחד. אכילה משותפת תורמת לנו ערך מוסף מעבר להזנה.
ארוחת ערב משפחתית או צוהריים במשרד עם עובדים נוספים או בילוי בערב עם חברים, לכל אלה יש ערך חברתי ונפשי.
דווקא הימנעות ואיסורים לאורך זמן מובילים למקומות פחות בריאים ורצויים.

התיאוריות הרפואיות והמדעיות משתנות ומתעדכנות חדשות לבקרים ונוצר מעין מחול שדים ובלבול לגבי מה טוב ומה לא טוב, מה כדאי לאכול ועל מה לוותר.
מחקר ישן ושגוי גרם לאוכלוסייה עצומה להימנע מעל עשור ממוצרי סויה, עד שהתגלתה טעות במחקר והפלא ופלא סויה בריאה, חשובה ויש המלצה גורפת לשלבה בתפריט.
שוקולד מריר עבר גלגולים רבים. הוא התגלה במחקרים כלא בריא ואז כן בריא ואז לא בריא ואז מחקר חדש מוכיח שהוא מאוד בריא…
אז מה עושים?

• לאכול הכול. שום דבר לא אסור. הכול מותר-במידה.
• לחפש את האיזון. לאכול 80% תזונה איכותית ובריאה + 20% תזונה לנשמה.
• להקשיב לגוף. הרי כולנו יודעים אם אכלנו יתר על המידה ועלינו במשקל גם בלי להישקל. כולנו מזהים שאכלנו בארוחה אחת עד להתפקע ולכן כדאי להבא לצמצם כמויות.
•  לסיים ארוחה לפי מדד הבטן, עד כמה היא מלאה ולא לפי כמה אוכל נשאר בצלחת. נרצה להיות מלאים עד 85% נפח קיבה כלומר כמעט שבעים. בדרך כלל 4-3 ביסים אחרונים הם המיותרים שגורמים לתחושת השובע והמלאות אקסטרה.
• לגוון את המזון שאוכלים.  טרנדים תזונתיים זה נחמד אבל לאורך זמן הם מייצרים חסרים תזונתיים בנוסף לחסרים רגשיים.
• לחלק את האכילה היומית למספר ארוחות קטנות במקום לאחת או לשתיים גדולות ומנפחות.
• לא נמנעים! אוכלים הכול תוך שמירה על איזונים. קחו בחשבון שבמסגרת החיים יש ימים יותר מאוזנים לעומת  אחרים, קבלו זאת באהבה ושחררו שיפוטיות וענישה.
• הקיץ התחיל וחלקנו נצא לחופשה משפחתית. תיהנו, תשנו אווירה, תחייכו אך זו ממש לא סיבה למסיבה לשחרר כל רסן ולאכול ללא הפסקה. בהתאם לאותו קו מחשבה והתנהלות שהצגתי מקודם, אם אתם באלפים באוסטריה שותים קפה תחלקו את השטרודל +קצפת עם הבן זוג. ובאיטליה כשעוצרים לגלידה אל תסתכלו על כולם בקנאה אלא קחו כדור בכוס ותיהנו כמו כל המשפחה.  בלי להתמסכן, בלי לוותר ובלי להגזים ולשחרר, אפשר למצוא את המשוואה הנכונה שתתאים לכם גם בחופשה.

שחררו טרנדים.  תאכלו חכם. תיהנו, תאהבו ותחייכו כל בוקר מחדש.

באהבה ♥

יפעת