מה אפשר ללמוד מאנשי ה"אזורים הכחולים"

Blue Zones

החיים המודרניים מאופיינים בהתפתחות ובהשתנות מתמדת.
לעיתים הקידמה מבורכת ולעיתים פוגעת בנו בלי שנבין ונדע זאת.

רובנו חיים במרוץ מהיר להספיק עוד משהו, להשיג עוד דבר מה ובלי שנשים לב החיים שלנו מלאי סטרס ודאגה.
אנו שוהים שעות על גבי שעות במבנים סגורים מוארים בתאורה מלאכותית וממוזגים, במקום ליהנות מאור יום, משמש, מפרחים, מטבע ומאוויר לנשימה.
ישיבה ממושכת גם בעבודה וגם בזמני פנאי היא חלק משגרת חיינו.
אנו חוטאים באכילה מהירה, של מזון מעובד ומתועש ובמקרים רבים בכמויות גדולות, יתר על המידה.
בתכל'ס אנו מייצרים לעצמנו כל הזמן פתרונות מהירים לכל בעיה כדי להמשיך במרוץ החיים, כדי שחלילה לא נעצור לשנייה.

אז תשאלו אותי מה רע? זו הקידמה….

הקידמה מספקת לנו אמצעים טכנולגיים ואחרים המאפשרים להאריך חיים כנאמר בברכת יום ההולדת: "עד 120"
אך נשאלת השאלה:
האם אתם רוצים להתבגר כאנשים עם בעיות בריאותיות, חולים, כואבים, שתלויים בתרופות ובמכשור רפואי כדי לחיות או שאתם מעדיפים ליהנות מחיים בוגרים, פעילים, מהנים ובריאים עם מינימום התערבות רפואית?

אם בחרתם בתשובה השנייה ואתם מאחלים לעצמכם בריאות, אושר ושמחה אני מזמינה אתכם לקרוא את המשך המאמר ואולי אפילו להדפיס, לתלות על המקרר ולבחור כל שנה, נושא אחד להתמקד בו כדי לייצר מציאות בוגרת שמתאימה לכם.

נתקלתם פעם במונח  BLUE ZONES?

בשנות ה 90 מיפה דמוגרף בלגי בשם מישל פולן, אוכלוסיות מסוימות בעולם שבהם חיו אנשים רבים מעל גיל מאה.
הוא בדק רישומי לידות ופטירות ואסף נתונים ולפי הממצאים גילה אזורים מסוימים שבהם האוכלוסייה האריכה ימים משמעותית ביחס לשאר אוכלוסיות העולם.
לאוכלוסיות האלה נתנו שם כולל: האזורים הכחולים BLUE ZONES

החוקר והעיתונאי האמריקאי דן בוטנר הסתקרן ורצה להבין מה מאפיין אזורים בעולם שבהם חיים בבריאות טובה עד גיל מופלג משמעותית ביחס לאוכלוסיות אחרות בעולם. מה הקסם או הנוסחה שיש להם.

הוא נסע לאזורים אלה ולאחר מחקר מקיף  פרסם בשנת 2011, ספר ששמו בתרגום לעברית "האזורים הכחולים: מה למדנו מהאנשים שהאריכו ימים יותר מכולם"

איפה נמצאים האזורים הכחולים?
איקריה ביוון, אוקינאווה ביפן, סרדיניה באיטליה, לומה לינדה בקליפורניה וחצי האי ניקויה שבקוסטה ריקה.

רוצים לדעת גם מהו הסוד לאריכות חיים בריאים ושמחים?

סוד אריכות הימים טמון בשמונת הרגלי חיים שנמצאו כמשותפים לכל אותם אזורים כחולים.

חיים פעילים 

החיים המודרניים גוררים מחסור אדיר בתנועה. כשאני כותבת תנועה אני לא מתכוונת להרמת משקולות במכון כושר 3 פעמים בשבוע או אימוני מרתון מפרכים, הכוונה להליכה ולתנועה לאורך כל היום. עבודות כמו גננות, חקלאות וכדומה שדורשות שהייה בטבע ושימוש בגוף. לשבת על הרצפה ולהתרומם עשרות פעמים ביום וכדומה.

תזונה

תזונה המבוססת ברובה על מזון מהצומח, קטניות, ירקות, ושומנים בריאים כמו שמן זית, אגוזים ועוד.  תזונה טרייה ואיכותית בשונה מתזונת המערב שרובה תעשייתית ועתירה בצבעי מאכל, בחומרים משמרים ועוד זוועות. (קראו שוב את הכתבה על תזונה ים תיכונית) שלבו עד כוס יין אדום ביום.


כמויות 

אכלו עד 80% מנפח הקיבה, אל תקומו מהשולחן שבעים, מתפוצצים ועייפים.  אכלו פחות. הורידו כמויות. הספורט הלאומי של אכילה לאורך כל שעות היום וכמה שיותר-לא בריא ולא מומלץ. הימנעו מארוחות ערב גדולות. ארוחת ערב צריכה להיות הארוחה עם כמות המזון הכי קטנה ביחס לארוחות האחרות.

קצב חיים

קצב חיים נינוח שמותאם לעונות השנה וכולל עצירה יזומה של המרוץ במהלך היום, היא צעד מבורך שעוזר לגוף להטען באנרגייה, מוריד את הסטרס ונותן לגוף כוח להמשיך.

מטרה, אמונה, תכלית. 

כולנו צריכים מטרה, תכלית, אמונה שתתן משמעות וערך לחיים שלנו ולסיבה שאנו קמים בבוקר.
רוב האנשים בקהילות הבלו זון מחזיקים באמונה דתית ואמונה זאת מחזקת אותם, מגבשת ויוצרת ערך וכוח לחיים.

קהילה


 קהילה חזקה נותנת לחבריה תחושה של שייכות. מתקיימים בה קשרים קרובים של שכנים, משפחה וחברים. בכיכר המרכזית של העיירה יושבים ומפטפטים (זה "הפייסבוק שלהם").  כוחו של הביחד הוא כוח אדיר. אף אחד לא נותר לבד, כולם תומכים זה בזה.

משפחתיות 

המשפחה היא מעל הכול. קודמת לפרנסה, לקריירה ולבילויים.  ההורים נוכחים בגידול הילדים. הקשישים ממשיכים לחיות עם בני המשפחה ולא נשלחים למסגרות נפרדות של הגיל השלישי. הקשישים ממשיכים להיות פעילים ומעורבים בגידול הנכדים והנינים מה ששומר עליהם פיזית וקוגנטיבית.

תעסוקה מתמדת

לא יוצאים לפנסיה. גם אם לא ממשיכים לעבוד בתשלום ממשיכים להתנדב ולעסוק בצורה יום-יומית בפעילות ששומרת על תנועה וגורמת להפעלת המוח והחשיבה. יש אפקט פסיכוסומטי אדיר בידיעה שאתה משפיע, שזקוקים לך ואתה חיוני.

כמובן שאי אפשר להתעלם ממרכיב הגנטיקה המשפיע בצורה משמעותית על הבריאות ועל משך החיים באזורים הללו אבל גם  במגבלות הגנטיקה אפשר לשדרג ולשפר.

קראתם עד כאן ואתם משתוקקים לייצר שינוי, איך תעשו זאת?

אם אני רוצה להפסיק לעשן ושלוש החברות הטובות שלי מעשנות, סיכויי ההצלחה שלי קלושים ביותר. יש סיכוי של כמעט 100% שאמשיך לעשן.
האנשים המקיפים אותנו ברוב שעות היום הם האנשים שמהם אנו מושפעים ואנו מסגלים את הרגליהם החברתיים -התנהגותיים.
לכן תנהגו בצורה פרואקטיבית והקיפו את עצמכם באנשים שיטיבו את הבחירות שלכם ויעזרו לכם לבחור בחיים בריאים ופעילים.

החליטו שבכל יום הולדת תבחרו נושא אחד להתמקד בו לאורך השנה. למשל: שהייה בטבע. הוסיפו לאורח החיים שלכם טיול של חצי שעה בבוקר. תקדישו תשומת לב לציפורים, לפרחים ולסביבה האטו את הקצב ושחררו את השיפוטיות והתחרותיות. אם אתם חשים חוסר סיפוק בעבודה מצאו לכם התנדבות שתמלא אתכם בסיפוק ובהנאה.

לסיכום

אזורי הבלו זון מדורגים כאזורי עוני, בהתאם להגדרת העוני של ארה"ב ללמדכם שהאושר והבריאות מגיעים ממקומות אחרים ולאו תלויים דווקא בכסף.
אדם שקם בבוקר עם חיוך וגם בגיל 102 רוכב על אופניים, נהנה מקשרי קהילה ומשפחה חזקים, יש לחיים שלו ולעשייה שלו משמעות וניזון מתפריט צמחוני ברובו הוא אדם, שסביר להניח, יזכה להיות מבוגר פעיל ובריא ולהאריך ימים.
כולנו יכולים לעשות שינוי בחיים שלנו, כל פעם צעד קטן נוסף שיוריד אותנו מהרכבת הדוהרת של הסטרס, המזון המעובד והמרדף האין סופי.
מה אתם תבחרו לשנות בחיים שלכם השנה כדי להתבגר בחן, להגיע לגיל השלישי ולהמשיך ליהנות מחיים פעילים ובריאים?

דילוג לתוכן